מי שמגיש בקשה לקבל מהביטוח הלאומי מענק או קצבה עקב נכותו, צריך להיבדק בוועדה רפואית.
הוועדה כוללת רופא או שניים, שאינם עובדי המוסד לביטוח לאומי, ושאחד מהם לפחות הוא מומחה בתחום הרפואי של הליקוי הרפואי של הנפגע. תפקידם של הרופאים הוא לקבוע את דרגת הנכות של הנבדק.
בוועדה גם נוכח מזכיר שתפקידו לרשום את דברי הנבדק ואת פרוטוקול הוועדה.
הרופא בוועדה אמור להחליט, בהתאם לסוג המחלה או הליקוי הרפואי של הנבדק, אם יש צורך לבדוק אותו גם בבדיקה קלינית.
מותר להכניס מלווה מטעם המבוטח, שיהיה נוכח בעת הבדיקה הגופנית והנבדק רשאי להיות מיוצג על ידי עו"ד שאף הוא רשאי לטעון בפני הוועדה.
הבדיקה מיועדת לקביעת אחוז נכות, ולא לצורך טיפול רפואי, ולכן היא אינה דומה לבדיקות שמבצע רופא משפחה או רופא מטפל אחר. לרופא אין בכלל סמכות לדון בטיפול רפואי שהנבדק נזקק לו.
הוועדה הרפואית תבדוק אם נותרה למבוטח נכות ואם כן מה דרגתה ובתאונות עבודה גם האם נכות זו, כולה או חלקה היא תוצאה של הפגיעה בעבודה. בשעת הצורך תשתף הוועדה בדיוניה יועץ רפואי חיצוני או תדרוש מן המבוטח לבצע בדיקות נוספות.
דרגת הנכות נקבעת לפי "ספר הליקויים" (תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה) תשט"ז – 1956), בו מופיע אחוז נכות מוגדר לכל ליקוי רפואי. כמו כן הרופא יקבע את תאריך תחילת אחוז הנכות הרפואית, ואם הנכות הרפואית היא לתקופה זמנית או קבועה (לצמיתות).
ישנם מספר סוגי וועדות רפואיות:
- נכות כללית
- נכות מעבודה
- לילד נכה
- שירותים מיוחדים לנכה
- נפגעי פעולות איבה
- לקבלת פטור ממס הכנסה
הנפגע רשאי לערער לפני הוועדה הרפואית לעררים על דרגת הנכות שנקבעה לו, על מועד על תחילת הנכות ועל ההחלטה שנקבעה לו נכות זמנית.
הוועדה הרפואית לעררים בוחנת את המקרה מחדש, והיא רשאית אף להחליט על אחוז נכות נמוך מהאחוז שנקבע לנבדק בוועדה הרפואית.
אולם מבוטח שהגיש ערעור, והוועדה הרפואית לעררים שוקלת להוריד את אחוזי הנכות שנקבעו לו, באפשרותו לבטל את הערר, ודרגת הנכות שלו תישאר כמו שקבעה הוועדה הרפואית שבה נבדק לראשונה.
